בפני התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב, על סך של 3,989 ש"ח, שהוגשה לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל.
על פי כתב התביעה התקשר המבקש עם המשיבה בהסכם לצורך קבלת שירותי רט"ן, במסגרתו התחייב המבקש לשלם עבור השירות שסופק על ידי המשיבה, בהתאם לחשבונות שיומצאו לו, וכן להשתמש בשירותי המשיבה במשך זמן קבוע ומוסכם מראש שאם לא כן לשלם, במידה של הפסקת השירותים לפני תום המועד שנקבע בהסכם, את החלק השיורי של מכשיר הטלפון אשר סופק לו.
כתוצאה מאי כיבוד התחייבויותיו של המבקש למשיבה, הופסק השירות שניתן לו, והוגשה התביעה בגין יתרת החוב, אשר ברובה הינה חוב בגין שירותים ויתרת ציוד.
הצדדים התקשרו בהסכם ביום 22/07/08. לטענת המבקש, ההסכם נכרת בינו לבין נציג המשיבה, שהינו סוכן שטח, כאשר הוצע לו ע"י הסוכן חבילה אשר עלותה החודשית תעמוד על סך של 120 ש"ח + מע"מ. כעבור חודשיים בלבד מיום החתימה על הסכם ההתקשרות, נדהם המבקש לגלות כי הוא מחויב בסך של 151 ש"ח בגין החבילה, וזאת בניגוד למוסכם ולהתחייבות המשיבה כלפיו.
לטענתו, ביצע פניות רבות למשיבה, הן פניות טלפוניות והן פניות ישירות למרכזי השירות ואף פניות בכתב, כל זאת על מנת לקבל תשובות לשינוי מחיר החבילה ללא ידיעתו ובניגוד למוסכם ולקבלת מסמכים רלבנטיים, ואולם פניותיו לא נענו. לטענתו, במענה לאחד ממכתביו השיבה המשיבה כי עליית המחירים נבעה מעדכון תעריפים.
טוען המבקש כי מאחר וההסכם הופר על ידי המשיבה ואף פניותיו לא נענו, לא נותר לו אלא להתנתק משירותי המשיבה. משכך, אין לחייבו לשלם את הסכומים שלאחר העלאת מחיר החבילה, המשיבה היא שחייבת לו החזר הכספים ששילם ביתר ובוודאי שאין לחייבו בתשלומי הקנסות בגין התנתקותו משירותי המשיבה.
דיון והכרעה:
הצדדים התייצבו לדיון בפני במהלכו נחקר המבקש על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.
לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בהתנגדות על נספחיה ושמעתי חקירת המצהיר וטיעוני הצדדים בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין ההתנגדות להידחות.
המבקש לא הרים הנטל להראות, ולו לכאורה, כי הסכם ההתקשרות בינו לבין המשיבה הופר על ידי המשיבה. כל שטוען המבקש כי הוסכם בינו לבין המשיבה על מחיר חבילה בסך של 120 ש"ח + מע"מ ואולם, בפועל חויב בסך של 150 ש"ח בגין החבילה. אין המבקש מפרט בתצהירו את החשבוניות בהן חויב ביתר וסכום החיובים ביתר ואף לא צירף החשבוניות מהן ניתן ללמוד על חיוב כזה.
אומנם, בשלב זה אין בית המשפט בוחן כיצד יוכיח המבקש את טענותיו ודי בכך כי התצהיר מגלה הגנה אפשרית כנגד התביעה. ואולם, כלל הוא, כי נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן חייב להידרש לפרטי טענות ההגנה.
המבקש בחר לצרף להתנגדותו חשבונית אחת, ממנה ניתן ללמוד, לטענתו, על מחיר החבילה המוסכם. עיון בחשבונית זו מעלה כי מדובר בחשבונית חיוב בגין המועדים 22/07/08 - 18/08/08, היינו, החשבונית הראשונה שהוצאה לאחר ההתקשרות, ובה צוין כי מחיר החבילה עמד על סך של 121 ש"ח לא כולל מע"מ.
במהלך החקירה הוצגה למבקש החשבונית לחודש העוקב, לתקופה שבין 19/08/08 - 18/09/2008 (מב/1), ממנה עולה כי התשלום החודשי עבור תוכנית התעריפים עומד על סך של 140 ש"ח לא כולל מע"מ. ואולם, מצוין בחשבונית זו כי המבקש זוכה בחשבונית זו בגין שימוש בחודש הקודם, כך לגבי מנוי אחד זוכה המבקש בסך של 40 ש"ח ובגין מנוי נוסף בסך של 20 ש"ח.
ברי כי בחשבונית עליה נסמך המבקש, החלה על החיוב בגין החודש הראשון להתקשרות, לא יבואו לידי ביטוי זיכויים או הטבות להן זכאי המבקש בגין שימוש במכשיר.
למעשה, אין המבקש מראה כי אכן בפועל חויב ביתר אלא סומך טענתו כי המחיר המצוין בחשבונית ביחס לתוכנית התעריפים שונה. המבקש אף העיד כי אינו טוען כי החשבונית לא הופקה נכון אלא כי מחיר החבילה כפי המופיע בחשבונית שונה מהמוסכם (עמ' 3 לפרוטוקול).
זאת ועוד, אין המבקש מתייחס כלל לזיכויים שניתנו לו בחשבוניות בגין שימוש בחודש קודם. בחקירתו העיד כי "אם קיבלתי זיכוי אז כנראה שזה משהו שמגיע לי" (עמ' 3 לפרוטוקול) ואולם, טענתו לעניין זה אף אינה סבירה והגיונית בנסיבות העניין שכן, לכאורה, לו אכן היה זכאי המבקש לזיכויים אלה, הרי שממילא המבקש היה מחויב אף בפחות ממחיר החבילה המוסכם כפי טענתו.
אין בתצהיר המבקש אף כל התייחסות שהיא לחיובים בחשבוניות הנובעים משימושים החורגים מהחבילה המוסכמת. כשנשאל המבקש בחקירתו על השימושים הנוספים המופיעים בחשבוניות מעבר לחבילה המוסכמת, ובין היתר שיחות ושירותים מתקדמים, לא ידע ליתן לכך כל הסבר למעט הטענה כי אינו צריך להיות מחויב על ציוד קצה.
יתרה מכך, לטענת המבקש ההסכם הופר על ידי המשיבה כבר בחודש השני להתקשרות, היינו באמצע שנת 2008 ואולם, המבקש בחר להתנתק משירותי המשיבה ולבצע ניוד לחברה מתחרה רק בשנת 2010. עובדה זו מחלישה את טענת המבקש כי התנתקותו נבעה מהפרת ההסכם על ידי המשיבה. אין בתצהיר המבקש כל הסבר מניח את הדעת מדוע אם הופר ההסכם כבר בשנת 2008, כנטען על ידו, בחר להתנתק בגין עילה זו רק בשנת 2010.
אין חולק כי רק בשנת 2010 פנה המבקש בכתב למשיבה. המבקש צירף תגובת המשיבה לפנייתו בכתב לפיה השינוי במחיר בוצע בשל עדכון תעריפים. ואולם, עיון במכתב התשובה מעלה כי עדכון התעריפים בוצע רק ביום 01/06/10 וברי כי אן כל קשר בין עדכון התעריפים בשנת 2010 לטענת המבקש כי חויב ביתר ובניגוד להסכם כבר בשנת 2008.